סיפורה של פריחה

הפריחה הופיעה בהדרגה. נגעים אדומים על החזה ובבטן עליונה. הלכה והתפשטה למעלה ולמטה, עד לצוואר ולסת עליונה, ועד הבטן התחתונה הגב התחתון ותחילת הירכיים. הנגעים הלכו והתרבו, והפכו אדומים ובולטים יותר ויותר. תרופות נגד אלרגיה לא הקלו, וגם מריחת משחות סטרואידיות לא סייעו.

האישה בריאה לגמרי בשנות ה-40 לחייה, עשתה לאחרונה שינוי תעסוקתי משמעותי ויצאה לעצמאות. היא חוותה המון מתח, ופחד מהלא נודע. פחדה להיחשף לעולם בעסק החדש שלה, פחדה מכשלון ופחדה מהצלחה. המילה פחד מופיעה כאן הרבה... ואז פריחה.

על פי הרפואה המערבית בעיות כאלו יוגדרו כאוטואימוניות- הגוף "תוקף" את עצמו, או אידיופטיות- ללא סיבה ידועה.

אבל על פי הרפואה האינטגרטיבית יש סיבה לדברים, יש רק לחבר אותם יחד. אז תהיו איתי רגע...

נתעכב על שני איברים עיקריים. העור קשור למערכת הנשימה ולריאות ולמשברים של פחד מוות ופחד נטישה. המעי הגס קשור למצבי ביקורתיות וביקורת. איברים אלו הם גם זוג משלים של מרידיאנים על פי הרפואה הסינית. העור מסייע בשחרור רעלים המצטברים הגוף, שיכולים להתבטא בפריחה.

בנוסף נסתכל על איזורי ההופעה של הפריחה. התחילה בחזה (איזור הריאות) והבטן (איזור המעי הגס) וכן איזור הצוואר המשוייך להגשמה עצמית בעבודה.

אז לפנינו אישה בתקופת שינוי, מלאת פחד על נטישת הישן והתחלת החדש, רצון להצליח וביקורת עצמית על הדרך בה היא הולכת, וכל זה משוייך לעולם העבודה.

מסקנה- הגוף מדבר. הגוף מדבר ברור מאד.

בתהליך הטיפולי חוותה את הפחד במלואו. זה לא היה נעים ומפחיד מאד, אבל בטיפול המטופלים לא לבד, המטפלת מלווה אותם בדרך.

אחרי הטיפול היא הסכימה לוותר על הפחד ולהחליפו בסקרנות. והפלא ופלא הפריחה החלה להיעלם. בלי שום תרופה!

והעור, בכל פעם שחוותה פחד, עיקצץ במיקום הפריחה שנעלמה, כדי להזכיר ולסמן לה- בכל פעם שאת חווה פחד תסכימי להחליף אותו בסקרנות.