מה הקשר בין בודהה,יפן ושוקולד? ואיך זה קשור לטיפול...

לפני מספר ימים חברתי הטובה והמוכשרת שלומדת אימון, התנסתה עלי כחלק מתרגיל בלימודים. בדקנו יחד פרספקטיבות שונות לתפיסה הטיפולית שלי. במהלך התרגיל זזנו ברחבי הבית בתחנות שונות.

בתחנה הראשונה הייתי צריכה לבחור חפץ בבית שמסמל פרספקטיבה של טיפול. בחרתי בבודהה. למה? כי הבודהה יציב, ממורכז, מחובר לקרקע ולייעוד שלו.

בתחנה השניה הייתי צריכה לבחור ארץ כפרספקטיבה נוספת. בחרתי ביפן. למה? כי ביפן הדברים הם ברורים. יש מסלול ובו הולכים, שיטות ופרוטוקולים מוסדרים, מושתתים על מסורת וניסיון.

בתחנה השלישית הייתי צריכה לבחור מאכל כפרספקטיבה. בחרתי כמובן ב...שוקולד. למה? שוקולד הוא טעים, מגוון, מנחם ועוטף. לכל אחד השוקולד האהוב עליו (כמעט).

בסוף התרגיל המיקום שלי והחיבור לטיפול התבהר.

להיות בודהה בטיפול- ממורכזת, מחוברת ובנתינה.

כמו ביפן- הדגשת החשיבות של תהליכים מובנים לפתרון בעיות בריאות שונות, הליכה במסלול לרווחה, לא לסטות ממנו, עד להגעה לאפקטיביות מקסימלית.

ושוקולד- כי הטיפול מותאם אישית לכל מטופל ומטופלת, ונתפר למידותיו, בקצב, בכלים הטיפוליים ובגישה.